דיווחי טלוויזיה: חברות להשכרת רכב מסרבות להשכיר לערבים
לאחרונה נטען כי חברת אלבר טוענת בפני לקוחות עם מבטא ערבי כי אזל מלאי הרכבים אולם לא טוענת זאת בפני לקוחות ללא מבטא; החברה מכחישה את הטענות.
על פי כתבת חדשות ערוץ 2, חברת אלבר סירבה להשכיר רכבים למתקשרים בעלי שמות ומבטא ערביים. מאוחר יותר, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בטענות הגזענות בה התנצלה אלבר.
כזכור, תחקירן ערוץ 2 טלפן לשלוש מסניפי הרשת הממוקמים בערים שונות תוך התחזות לערבי. בכל ניסיון, נאמר לו כי אזל מלאי הרכבים להשכרה. דקות מאוחר יותר, הוצע לתחקירן נוסף ללא מבטא מבחר של דגמים וגמישות למועד איסוף הרכב.
“המנהל שלי אמר לנו שבכל פעם שיבוא מישהו מהמגזר הערבי, נגיד לו שאין לנו רכבים. המנהלים שלנו כל הזמן רמזו שלא להשכיר רכבים ושנמציא כל מיני תירוצים… וכל תירוץ העיקר לא להוציא רכבים”, כך העיד אחד העובדים שקולו עוות בכתבת התחקיר של ערוץ 2.
כשנשאל לגבי הטענה כי שוכרים ערבים נוטים לגרום נזקים רבים יותר לרכבים משוכרים שאינם ערבים, עובד לשעבר של חברת אלבר המזוהה בשם “רוני”, אמר: “יהודים, ערבים, חילונים או דתיים, כולם גורמים נזקים לרכבים. יש לנו את פרטי כרטיס האשראי שלהם ואנחנו יכולים לחייב אותם על הנזק.” הוא הוסיף וטען כי שוכרים ממוצא ערבי לא היו רשלנים בצורה יוצאת דופן.
בתגובה להאשמות הגיבה החברה כי היא “דוחה על הסף את ההאשמות המועלות בכתבת תחקיר ערוץ הטלוויזיה, שמבוסס על סמך עדותם של 2 עובדים בלבד שיתכן שמטרתם לגרום לנזק לחברה מסיבות כאלו ואחרות.”
“באופן טבעי, במהלך חודשי הקיץ, מספר הרכבים הזמינים להשכרה משתנה ומתעדכן במסוף הממוחשב של חברת השכרת הרכבים בזמן אמת. הסיטואציה הזו, במקביל לעשרות הלקוחות שלנו מהמגזר הערבי, שחלק מהחוזים איתם הוצגו בפני תחקירני ערוץ 2, מהווה סתירה מוחלטת לכל הטענות שמועלות נגד החברה.”
כידוע, בישראל קיים חוק האוסר על אפליית אדם כזה או אחר על סמך גזע, דת ומין (חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס”א-2000), ועל בסיס חוק זה נשען המחוקק בביקורת על התנהלות החברה לאור הטיעונים.
עם זאת, חשוב לציין כי ציבור לא קטן בישראל רואה בחוק זה חוק שאינו מוסרי, בטענה כי כולנו מפלים ומאי אלו סיבות בכל יום. הטענה היא שאפליה היא חלק בלתי נפרד מחיינו כבני אדם ועל כן אין זה צודק לכפות על בעלי עסקים לנהוג אחרת מיתר הציבור, שלא נאמר בניגוד לטבעו. מתנגדים רבים מצביעים על החוק שמחייב בעל עסק לשרת אדם בניגוד לרצונו כתמריץ שלילי לשגשוג עסקי וכי ההתנגדות לשרת נובעת ממרקם חברתי אותו ניתן לאתגר על ידי מחאות חברתיות וחרמות, ושאין צורך או לגיטימציה בחקיקה שהיא למעשה שלילת הזכות לחירות ביסודה.
כך או כך, החוק במקומו מונח, ואם השוק הישראלי נידון לחוקים מיושנים משנות ה-50 שטרם בוטלו, יתכן והחוק הנ”ל כאן כדי להישאר.